כשתינוק בא לעולם כולם שמחים וחוגגים והתינוק בוכה מרה, כי הנשמה שלו ירדה מעולם זך וטהור, מואר ומענג לעולם חומר כבד מלא אתגרים ונסיונות
כשאדם נפטר מן העולם כולם בוכים ואבלים והנשמה מאושרת ומוארת באור יקרות כי היא חוזרת הביתה לעולם של אמת...
לא סתם אומרים ״נפטר״ מן העולם. כי הוא נפטר מהקשיים והאתגרים ומשליחות קשה שהיתה לו : לבטא ולגלות אור רוחני אינסופי בעולם החומר הכבד והסופי.
90 אחוז מאנשים שמספרים על חוויית המוות שלהם לאחר שחזרו לכאן, מספרים שהם בשום אופן לא רצו לחזור, ורק האחריות כלפי משפחה, או הרגשת השליחות שהיתה להם החזירה את הנשמה לגוף, או שפשוט הכריחו אותם מלמעלה כי ״עוד לא הגיע הזמן״.....
הגיע הזמן שנתעורר כבר מחרדות המוות שלנו ונהפוך את הפחד מהמוות שמנהל את החיינו בצורות שונות ומשונות ומשקר לנו שמה שיש כאן - זה כל מה שיש ואין בלתו לידיעה - (כן, ידיעה. לא אמונה)... ידיעה שאנחנו נשמה שהתלבשה בגוף לצורך תפקיד מסויים ולא - גוף שאולי יש בתוכו נשמה, ואולי לא....
שם הציור : התהוות
Comments