מה ההבדל בין התעוררות רוחנית - לבגרות רוחנית ?

מה ההבדל בין התעוררות רוחנית ובגרות רוחנית ?

התעוררות רוחנית זו חוויה. היא יכולה להיות חד פעמית או לקרות פעמים רבות. היא יכולה לקרות ליחיד או לקבוצה. היא כשמה - מעוררת, מטלטלת, והיא מביאה את האדם להרגשה שמעבר לעולם הפיזי המוחשי יש עולם מלא , מורכב, שאפשר לגעת בו, שאפשר לקבל ממנו כוח, ושהוא השורש והמקור של עולם החומר.

אבל אדם יכול לחוות התעוררות כזו, ולהמשיך אחר כך בחיים כאילו לא קרה דבר.

אפילו בין אלו שחוו מוות קליני וראו את העולם שמעבר, יש שמתארים שהם חזרו לשיגרה רגילה, ללא שום שינוי.

אפילו עם ישראל שחוה את ההתעוררות הרוחנית הכי גבוהה בהיסטוריה האנושית - הוא פגש פנים אל פנים עם הבורא וקיבל ממנו הדרכה איך להגיע לבגרות רוחנית יצר את עגל הזהב זמן קצר לאחר מכן.

בגרות רוחנית - זו כבר ליגה אחרת. וגם בתוכה יש מדרגות רבות.

בגרות רוחנית ממשיכה את החוויה לכל החיים. גם מי שלא היתה להם חוויית התעוררות יכולים להגיע לבגרות רוחנית.

בגרות רוחנית מבינה שלעולם שמעבר לפיזי יש חוקים, ושפה משלו. ושצריך ללמוד אותם. אי אפשר בלי.

בגרות רוחנית מבינה שאם אתה נוסע לארץ אחרת אם לא תקח מפה, מילון וכסף שאפשר להשתמש בו שם - לא תוכל להסתדר. אתה חייב להתכונן.

בגרות רוחנית מבינה שהעניין המרכזי הוא לא חוויה של התפעלות או אקטזה או התרגשות, אלא לבנות חיים מלאים תוך הבנה שאנחנו נשמה שקיבלה גוף למען ייעוד ותפקיד מסויים, ושבדרך כלל התפקיד הזה הוא לתקן את עצמה ולשדרג את עצמה, ולכן אין מה לתת תשומת לב מוגזמת ומיותרת ומוחלטת לגוף, למרות שהוא כמובן מרכבה מפוארת לנשמה, אבל זמנית.

הדת היהודית היא מערכת למידה רוחנית של חוקי הבריאה ויש בה אינסוף כיתות ורמות לימוד. מי שלא הגיע לבגרות רוחנית, ואולי אפילו לא חווה התעוררות רוחנית - יכול להשאר בגנון של המערכת הזו כל חייו…

יש כיתות כל כך נמוכות, בכל דת - שבהן נמצאים מי שחייב להוכיח שהוא צודק, אפילו באגרופים ובמכות.

ויש כיתות כל כך גבוהות - שבהן נמצאים אנשים שרק מלראות אותם אתה כבר עובר התעוררות רוחנית.

זה קורה באותה מערכת של דת. השאלה על איזו כיתה אנחנו מדברים, מה המטרה, והאם אנחנו מבינים בכלל

שבלי להגיע לבגרות רוחנית נשאר כיתה שוב ושוב, ולא נוכל לסיים את בית הספר.

שם הציור : ״כמיהה״