למה העולם שאחרי החיים צריך להיות כזה סוד נסתר ? למה המסך בין העולמות הוא כל כך עבה וסגור? למה אפילו התורה לא מדברת בצורה מפורשת על העולם הבא ומספרת לנו מה בדיוק קורה שם ? (ספר הזוהר, דווקא כן מרבה לדבר על כך בצורה ברורה וחד משמעית)
מהסיבה הפשוטה, שכאן זה המשרד, העבודה, ושם זה הבית. ומי לא רוצה לחזור הביתה כשהעבודה קשה ? מי לא רוצה שיסתיים כבר התרגול הקשה של חדר הכושר ונוכל לחזור כבר למקום הנוח הנעים והמלטף ?
אז תארו לכם שכמעט כל לילה היינו חולמים על קרובים שעברו לצד השני שמספרים לנו כמה טוב שם…. היה נשאר לנו מעט מאוד כוח להלחם את מלחמות ההישרדות שלנו כאן.
כל ההתפתחות והשדרוג של הנשמות לא היו קורים אם היינו זוכרים כמה הנשמה שלנו היתה שלמה שם למעלה, ורק החלק שנדרש לו תיקון - ירד לפה אחרי חוזה חתום ,כדי לתקן את הקלקולים והפגמים על מנת שהנשמה כולה תהיה שלימה לנצח נצחים…..
וכדי לעלות כיתות בבית הספר צריך לעבור מבחנים,
אחרת התלמידים לא היו לומדים בכלל.
כדי לפתח שרירים בחדר כושר צריך להתאמץ מאוד, ולהרים משקולות כבדים וזה ממש לא נעים תמיד.
לכן, בחיבור של הנשמה לתוך הגוף הוטבע בתוכה הרצון לחיות כברירת מחדל הכי חזקה. תסתכלו על תינוק שרק נולד. הוא כולו עדיין אפוף באור הגבוה של העולם ממנו בא, שימו לב, שתינוק בחודש הראשון לא מסתכל ישירות עליכם, אלא מסביבכם. כי הוא רואה את ההילה של הנשמה שלכם. העינים שלו עוד רגילות לראות באופן רוחני - רק שלאט לאט, יום אחר יום, האחיזה של העולם הזה הולכת ומשתלטת על הנפש שלו עד שהוא שוכח לגמרי מאיפה הוא בא.
ואולי טוב שכך. אחרת החיספוס של העולם הזה היה קשה לנו מדי.
והבחירה החופשית ? עליה אנחנו מקבלים את כל השכר. כלומר הבחירה להאמין או לא להאמין בתוך כל האתגרים הקשים להיות מוסרי או לא על כל הדקויות הקטנות היא בדיוק העבודה שבאנו לעשות כאן. ואם לא היה קשה - לא היתה התקדמות. אם אין בחירה חופשית אין על מה לתת שכר.
ומה השכר ? עצם ההתפתחות של הנשמה באופן אוטומטי מעלה אותה בעולם הרוחני למקום הגבוה שמתאים לה בדיוק.
במשך דורות רבים, המסך בין העולמות היה מאוד סגור ועבה,
ועכשיו הוא מתחיל להתרומם יותר.
הרפואה המתקדמת מאפשרת לאנשים שעברו מוות קליני
לחזור לכאן ולספר על מה שמעבר
בכמויות עצומות הרבה יותר מאשר אי פעם.
זאת, מהסיבה הפשוטה שהנשמות בתקופה שלנו
כבר הגיעו לרמה כזו
שהן מבינות שבאו לכאן לצורך שליחות ומטרה,
ושאי אפשר לברוח מזה. אין מצב.
מי שמנסה לברוח נתקל באתגר רוחני עוד יותר גדול. לכן,אפשר לשחרר להן יותר רמזים ועובדות על מה שמעבר למסך.
כתוצאה מכל הידע והעדויות שהצטברו בנושא הזה אנחנו כבר יכולים להיות במצב של ידיעה ברורה, לא רק של אמונה שזה מצב הרבה יותר גבוה ומפותח.
לשם כך צריך רק לחשוב קצת מחוץ לקופסא, ולשים לב לדיבורים של הנשמה.
שם הציור: שער לאינסוף
Comments