בעבר, המקובלים של חכמת הנסתר
היו משרטטים את מבנה העולם האלוהי
ואת השתלשלות העולמות מאור- אינסוף עד לעולם החומר
כדי ליצור מעין מפה של ה״קוסמולוגיה״ הקבלית״
שתעזור להם לנווט את העליה הרוחנית בהגות המדיטטיבית.
דרך השרטוטים האלו הם הציגו את הידע הקבלי של תקופתם
באופן חווייתי, מה שעזר להם גם להתמקד ולהתכוון בתפילה.
כמובן, שהיה חשש
מהגשמה של הרוחניות בציורי האילנות הקבליים האלו,
אבל לפי ספר הזוהר,
ברור שיש חשיבה ציורית בתורת הסוד היהודית,
שאין כוונתה חלילה להגשים את המרחב של העולמות הרוחניים
אלא לתת נקודת אחיזה לחויה הרגשית והרוחנית
של ההתבוננות הקבלית ועליית הנשמה.
הציור הזה הוא מחווה של הערצה לאותם ענקי רוח
ששקדו על פרטי הפרטים
שהיום אנחנו רק יכולים להתבשם מהם מרחוק,
כי כדי להבין את הדברים לעומק
יש לשקוד חיים שלמים על התורה הזו.
שם הציור : ארבעה עולמות
 
 
שהם : עולם אצילות, יצירה, בריאה ועשיה
בכל עולם יש עשר ספירות (מימדים)
דרכם משתלשל אור הבורא האינסופי והמופשט
ומתעבה עולם אחרי עולם,
ספירה אחרי ספירה
עד שנברא העולם החומרי.