לפי הקבלה, העולם נברא מאותיות, מצירופים וממילים
שנושאות בתוכן את כוח הבריאה האלוקי
שהשתלשל למטה -ספירה אחר ספירה
והתעבה והתעבה עד שנוצר החומר הגשמי.
״בעשרה מאמרות נברא העולם״ — כך מלמדים אותנו חז״ל,
ומאחורי המילים הפשוטות מסתתר סוד עצום:
האותיות הן לא רק סימנים.
הן כלים לאור, שערים שדרכם השפע האלוקי מתגלה בעולם.
כל אות היא ניצוץ, כל צירוף של אותיות
הוא תנועה של חיים,
וכל מילה היא עולם שלם עם עומקים נסתרים שלא כולם גלויים לנו..
בציור הזה, כדור האותיות המאיר מרחף מעל האופק
כמו לב פועם של הבריאה.
האותיות מתלכדות לכדי שלמות אחת,
ומקרינות אור על העולם כולו.
הן מזכירות לנו שהמציאות שנראית לעינינו
היא רק השכבה החיצונית של סוד עמוק הרבה יותר.
ובתוך המרחב האינסופי הזה עומד האדם — קטן מול גודל הבריאה,
אבל נושא בתוכו ניצוץ מאותו אור.
הוא מקבל הזמנה :
ללמוד להתבונן בעולם בעיניים חדשות,
לגלות את האור החבוי בתוך הדברים,
ןלהבין שלמילים שאנחנו אומרים,
למחשבות שאנחנו חושבים
ולמעשים שאנחנו עושים יש כוח לברוא מציאות.
כי העולם נברא באותיות,
אבל בכל יום מחדש אנחנו ממשיכים לכתוב את סיפורו.